פרידה מרגשת מעובד שעוזב

איש יקר, מה יש לו לאדם אם לא מוניטין,

מה מרגש עמית אם לא כשמדברים בשבחו לחלוטין?

מה מוצלח יותר מאשר לא לפתוח דף חלק, כי צורך אין,

מתי אפשר לומר על איש שהשתבח כמו היין?

הרי היה זה קהלת שהשכיל לכתוב,

כי בדרך כלל טוב שם משמן טוב.

ואנו מקוים שלא נשאיר כאן טעם נפגם,

אם נקבע באופן חד משמעי שעדיף בכלל גם וגם.