דרשה של ילדת בת מצווה

אמא ואבא, סבים וסבתות יקרים,

אחים, אחיותֿ, בני משפחה, חברים ואורחים אהובים אחרים,

אני חוגגת היום יומולדת, והלב שלי מלא תקוות,

כי אחרי 12 חגיגות רצופות - הגעתי לגיל מצוות.

לפני שאתחיל רציתי לומר תודה,

למי שהגיע לכאן כדי לכבד אותנו, אחרי יום עבודה.

אבל בגלל שזו החגיגה שלי, ולא החגיגה שלכם,

אני אספר לכם ברשותכם קצת על עצמי, ואשמע פחות עליכם.

נולדתי לתוך משפחה מחבקת ועוטפת,

עם שתי אחיות, אח עם אבא משותף ואח עם אמא משותפת.

וכבר מגיל צעיר הבנתי שלפני גיל הבלות,

אני אזכה במדלית זהב או שתיים, כמובן, בהתעמלות.

כשניסיתי להבין מה צפוי לי מעתה,

ישבתי וחשבתי וקיבלתי החלטה.

שאני קוראת שוב את פרשת השבוע הקרובה,

ועושה זאת מתוך צניעות, וכובד ואהבה.

כשבני ישראל יוצאים ממצרים הם לא יוצאים לחופש מוחלט,

הם לא שוכבים על הספה ומחזיקים ביד שלט,

אלא להפך, הם מקבלים על עצמם אחריות גדולה וחדשה,

ואני, אני לא ממש צריכה לדמיין את ההרגשה.

גם נערה בגיל מצוה לא יוצאת לחופש ומנוחה,

להפך, היא מקבלת הגיון ואחריות ברוכה,

ומעכשיו היא חייבת לדאוג לעצמה,

לטעות, לתקן ולהודות לאל פי כמה וכמה.

אז אני יוצאת היום לדרך מרגשת וחדשה,

בטוחה שהיא תהיה לעיתים מורכבת וקשה,

אבל יודעת לא פחות שמאחורי נמצאים המשפחה והחברים,

והם לא יתנו לי ליפול, והם יעזרו לי להזיז הרים.

תודה לכל מי שהגיע הנה לכבד ולרגש,

אני בטוחה שבזמנים טובים נשוב להיפגש.